זושא

להיות אני!

משהו נפלא עומד להתרחש…

חיים של מי אתם חיים?

כמה עוצמה יש בגישה הזאת! עד כמה היא פותחת בפנינו אפשרויות אינסופיות, לפרש ולחוות את ה"מציאות" בדרך שתהפוך את החיים שלנו לטובים יותר.

באתר אעלה מדי שבוע תכנים בנושאים הקשורים לדרכים שבהן אנחנו יכולים לשפר את חיינו על ידי שינוי נקודת המבט שלנו. לא תמצאו כאן שום דבר אובייקטיבי… אשתף בדברים שאני מצאתי כמועילים, מתוך הלימוד וההתנסות שלי בשנים האחרונות. אשמח אם תשאירו באתר תגובות – מה תרם, מה חסר, שאלות ותובנות.

פגישות אישיות מתקיימות בקליניקה נעימה ברחוב הטחנה 42 בבנימינה, צמוד לתחנת הרכבת.

מספרים על רבי זושא, שיום אחד ראו אותו תלמידיו יושב וממרר בבכי. שאלו אותו – מה לך רבי כי תבכה? הבנתי, ענה להם הרב, שכאשר אגיע ליתן דין וחשבון לפני בית דין של מעלה, לא ישאלו אותו למה לא היית משה רבנו. ישאלו – למה לא היית זושא?

כששמעתי את הסיפור הזה אהבתי את המסר הברור – חשוב שנהיה אנחנו ולא ננסה להיות מישהו אחר. אבל אז חשבתי לעצמי – אם הוא הבין את זה, למה הוא בכה?  אולי בגלל שגם כאשר אנחנו יודעים שנוכל לחיות חיים טובים ומלאים רק אם נהייה באמת עצמנו, לפעמים זה לא כל כך קל?

הרבה שנים הרגשתי שאני לא חי באמת את החיים שלי. גם כשהבנתי את זה, לא כל כך ידעתי איך לשנות. מה אני צריך לעשות. איזו מין הרגשה שליוותה אותי תמיד ברקע. כשלמדתי NLP נפתחה בפני בבהירות ובעוצמה ההבנה, עד כמה הדרך שבה אני חווה את החיים היא בחירה שלי. יוסי קדמי פתח את הקורס במשפט: "כל מה שאגיד לכם בקורס הזה איננו האמת; אלא גישות ואמונות שאני בוחר לאמץ מכיוון שהן משרתות ומקדמות אותי".

למד להנהיג את החיים שלך כבר מעכשיו!

אודות גידי

אני יליד שנת 1967. נולדתי וגדלתי בקיבוץ משמר העמק. כן – בלינה המשותפת… אחרי שירות בחיל הים שכלל גם שלוש שנים בקבע, וטיול קצר מדי באפריקה, התחלתי ללמוד משפטים באוניברסיטת חיפה. למרות שלא כל כך אהבתי את המקצוע הזה, סיימתי את הלימודים, עשיתי סטאז' וקיבלתי רישיון להיות עורך דין. אחרי כמה חודשים של חיפוש עצמי בארצות הברית, חזרתי לארץ ל"גורלי": לעבוד כעורך דין עצמאי. עוד ארחיב הרבה בפוסטים על איך זה ש"מצאתי את עצמי" בעבודה שאני לא אוהב, מה עשיתי ומה לא עשיתי בעניין, אבל כרגע אסתפק בתקציר האירועים. בסופו של דבר, הבלוג הזה מבוסס על החיים שלי ועל מה שלמדתי מהם ובהם עד כה.

הייתי טיפוס שמרבה לקטר. רואה בדרך כלל את חצי הכוס הריקה. בעצם אני קצת מקל עם עצמי. שנאתי את העבודה שלי. תוך כדי כיבוי השעון המעורר בבוקר הייתי מסנן קללה. בשלב כלשהו, לפני די הרבה שנים, נקלעתי למשבר רגשי ונפשי קשה. לא שנזקקתי לאשפוז או משהו כזה, אבל התקשיתי להתמודד עם החיים. באותה תקופה התאמנתי בקארטה עם בחור בשם בני, שהיה מעט מבוגר ממני. בני תמיד נראה שלו ונינוח. סוג של בודהה. איך אתה עושה את זה? שאלתי אותו, ובני ענה – עשיתי הרבה עבודה עצמית, קראתי כמה ספרים… תגיד לי ספר אחד שקראת ועזר לך, ביקשתי. מבני שמעתי על "ההצלחה בשבעה חוקים רוחניים" של ד"ר דיפאק צ'ופרה. הספר הזה פתח לי את העיניים – פשוטו כמשמעו. באמצעותו (ובהמשך עוד הרבה ספרים, הרצאות, סדנאות וקורסים) התחלתי להסתכל על העולם בצורה אחרת, ולחוות את החיים אחרת. אם לנסות לסכם את הלמידה שלי במשפט – הבנתי שאני אחראי למה שקורה בחיים שלי. זה לא בית הילדים, זאת לא אמא, זה לא המקצוע ולא הממשלה. על מה שלמדתי ועדיין לומד אכתוב ואדבר בבלוג הזה, מתוך כוונה שהדברים יוכלו להועיל גם לאחרים. גם הבלוג עצמו הוא חלק מההתפתחות האישית שלי.

אז רק להשלים את התמונה ה"ביוגראפית": אני גר בזכרון יעקב, נשוי לרונית, אב למאי, דנה וליה. עדיין עובד כעורך דין, אבל נהנה כמה שיותר, ומשלב יותר ויותר דברים נוספים כמו אימון אישי, הנחיית NLP, כתיבה ולמידה מתמדת.

פגישות אישיות

פגישות אישיות מתקיימות בקליניקה נעימה ברחוב הטחנה 42 בבנימינה, צמוד לתחנת הרכבת.

חידושים ועדכונים מהבלוג

לא לוותר

יש בטלוויזיה תכנית על אנשים שמנים שרוצים לעבור ניתוח הרזיה (קיצור קיבה, מעקף וכאלה). מדובר על אנשים במשקלים של 150 קילו ואפילו יותר, שהמשקל העודף ממש מסכן את חייהם. הם מגיעים למרפאה של רופא נחמד בשם ד"ר נאוזארדאן, ביוסטון טקסס. ד"ר "נאו" מסביר להם עד כמה המצב הזה...

הנחיית NLP

שני הדברים שקובעים במידה רבה מאוד את חווית המציאות שלנו, הם המלים שבהן אנחנו מדברים עם עצמנו, והתמונות או הסרטים שאנחנו רואים בראשנו. וכשאני אומר "חווית המציאות", על פי התפיסה שלי זו היא למעשה המציאות שלנו. אם נבדוק לעומק כיצד אנחנו חווים את העולם שסביבנו, נגיע למסקנה...

חיי פייסבוק?

הרבה פעמים אנחנו שומעים ביקורת על הדרך שבה אנשים מציגים את חייהם ברשתות החברתיות. כאילו הכל ורוד, הכל מושלם. כולם כל הזמן על החוף בתאילנד, או עם בגדי ספורט חדשים בריצת מרתון, או במסעדה יוקרתית. יש שאומרים שהתופעה הזאת גורמת למצב רוח ירוד ואפילו לדיכאון: אני רואה...